עריכת צוואה היא צעד משמעותי ומרגש שבו הפרט מבקש להתייחס למציאות שלאחר מותו. למרות החשיבות שבעריכתה, אנשים רבים מהססים לדון בנושא ולהרהר בו בשל תפיסות תרבותיות בעיקר. האסוציאציה בין מסמך זה לבין "מוות" גורמת לנו לזנוח את הנושא מבלי לתת

חוק הירושה מסדיר את חלוקת הרכוש של אדם לאחר מותו. החוק קובע כי הרכוש שהותיר אחריו המת (העיזבון) יחולק באופן שווה בין ילדיו ובין בת הזוג. במקרים בהם לאדם שנפטר אין בן או בת זוג או במקרים בהם אין ילדים,

צוואה בכתב יד –כל אדם רשאי לערוך צוואה באופן עצמאי ללא עדים וללא עורך דין. התנאים לתוקפה המשפטי של הצוואה הם שניים: התנאי האחד הוא שהצוואה כתובה בכתב ידו של המצווה. התנאי השני הוא שעל הצוואה להיות חתומה בכתב ידו

כאשר עורכים צוואה אין להקל ראש באופן עריכתה. צוואה דורשת מומחיות, ניסיון והבנה בפרטים הקטנים ביותר כדי למנוע התנגדויות הנובעות, בין היתר, מניסוחים שאינם חד משמעיים ומפגמים צורניים המחויבים על פי חוק.